צליל ראשון של אייקידו - מי שומע אותך?

  מקורBy Ze’ev Erlich ©2015

נושא האימונים שלנו השבוע הוא ״צלילי האייקידו״. בימים הקרובים אכתוב כאן מספר רשומות קצרות אודות האופן בו צלילים מאפשרים לנו לקבל משוב אודות רמת ההבנה וההפנמה של עקרונות האייקידו, וכן כיצד צלילים מסויימים משפיעים על איכות האימון.

מי שומע אותך?
לפני שהאימון מתחיל, ראשון הצלילים ששומעים בדוג׳ו הוא קולות האנשים שמשוחחים זה עם זה ומברכים זה את זה לשלום. בכניסה אל הדוג׳ו נהוג לכבות את הטלפון הנייד. שיחות חשובות יש לסיים מחוץ לדוג׳ו. לאחר מכן, מרגע הגיעך אל הדוג׳ו, יש לדבר בשקט. נהוג שהמתאמנים מנקים ומארגנים את הדוג׳ו לקראת האימון ולאחר מכן ממהרים אל המלתחה להחליף בגדים ולהתכונן לשיעור. בזמן ההתארגנות, יש להימנע מקריאות זה לזה בקול רם ומשיחות חולין קולניות. הכלל הוא, שרק חברך לשיחה ישמע אותך.

התכוננות ומזיגה
מספר דקות לפני תחילת השיעור, נהוג להשקיט את הדוג׳ו. הדיבורים נפסקים, והמתאמנים מתמקדים בהכנה האישית שלהם לקראת האימון. כשתיים-שלוש דקות לפני תחילת השיעור, יושבים בשורה ישרה בדממה מוחלטת. השקט המרגיע מזמין את המורה ואל תוך האוירה הצלולה והשקטה נמזג השיעור.

השקט שמזמין
גם בשיעורי ילדים, כשהשיעור עומד להתחיל, אני נוהג לשבת בשקט, והילדים שמים לב כל אחד בקצב שלו, ממהרים אל הטטאמי ומסתדרים בעצמם בסֶייזָה בשורה ישרה. לפעמים זה לוקח מספר שניות ולפעמים מספר דקות, אך תמיד הם באים מרצונם, ואני לעולם לא קורא להם בקול.

שני צידי השקט - של הילדים ושל המבוגרים
בשיעורי הילדים השקט שלי מזמין את הילדים.
בשיעורי המבוגרים השקט של התלמידים מזמין אותי.

כאשר מישהו לא שם לב
קורה לעיתים שמבוגרים או ילדים אינם שמים לב לכך שהדוג׳ו נעשה שקט והם ממשיכים בעיסוקיהם המהנים, בעוד שכולנו כבר יושבים מסודרים בשורה וממתינים לתחילת השיעור. במקרה כזה אין להסב את תשומת ליבם לכך. חשוב לי שכל אחד ילמד לשים לב בעצמו, ושילמד להעיר בעצמו את התודעה ואת המודעות לסובב.

שני צידי האסל ושני הדליים של הלימוד
על המאזניים של תהליך הלמידה שלנו, מצד אחד דיבורים וקולות, ומצד שני שקט.