לפני מספר שנים, משרד התחבורה יצא בקמפיין פרסומות בטיחות בדרכים, וביקש מהנהגים לנקות את השפם לפני שיוצאים לדרך. לאחר שהנהגים זקפו גבות בפליאה, הוסבר להם ששפ"מ הוא ראשי תיבות לשמשות, פנסים ומראות. ניקוי השימשה והמראות, מאפשר לנו לראות הייטב את הסובב אותנו.
גם באייקידו, אנו נוהגים "לנקות" את ה"שמשות והמראות", או לייתר דיוק, את אמצעי החישה שלנו, שהם בעיקר העיניים, האוזניים והמוח המהווה את הלב, התודעה, את תשומת הלב, את כושר הריכוז, הזכרון ועוד. נקיון שלושת אלה, מתבצע עם הגעתנו אל הדוג'ו וכן במהלך החימום. ראשית, אנו חולצים נעליים, ולובשים בגדי אימון לבנים. בחדר ההלבשה אנו משאירים את בגדי היומיום, וכן את כל מה שמסמל את החומרניות של החיים - את הארנק עם הכסף, את הטלפון הנייד שהמרחק ממנו מעניק לנו שקט מהמולת החיים, את השעון, מפתחות המכונית, וכן את כל התכשיטים שענדנו לפני כן. זוהי מלאכת הניקוי הראשונית והחיצונית שמשפיעה מייד על הנפש ועל הגוף שלנו. כולנו עולים על משטח הטטאמי בבגדי אימון פשוטים, לבנים, יעילים ואחידים
מעקב צמוד
תחילת השיעור היא בישיבה שקטה, שמעניקה הפוגה מרעשי היומיום ומשטף המחשבות. מהרגע שהמורה ניגש את חזית הדוג'ו ומתיישב מול הקבוצה, אנו מתחילים לעקוב אחר מעשיו ותנועותיו. המורה קד, אנחנו קדים, המורה מבצע תנועות חימום, ואנחנו עוקבים אחריו ומבצעים הכל באחידות עימו. השקט שיצרנו מנקה את התודעה, ולאחר מכן בהתאחדות זו עם מעשיו ועם קצב תנועותיו של המורה, מתאפשר לנו להפוך את הקשב ואת המבט לצלולים ורגישים יותר
עיניים פקוחות כעיני תינוק שמתבונן על העולם
נקיון השמשות, הפנסים והמראות לפני נהיגה, הוא אם כן, כנקיון הקשב שלנו וצלילות המבט. הפנסים שמאירים לנו את הדרך, הם העיניים הבוהקות והפקוחות שמאפייניות תלמיד מרוכז, ערני וקשוב. כעיני תינוק שמתבונן בהשתאות על כל דבר חדש
http://aikibanashi.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_16.html