לאופיו של הדוג׳ו ולאווירה בו, חלק נכבד בחוויית האימון ובתמורותיו, ואחד המאפיינים שתורמים לכך, הוא המינימליזם והוויתור ככל האפשר על המיותר: בגדים מיותרים, תכשיטים, איפור, וכמובן דיבורים. בדוג׳ו אנחנו נמנעים מדיבורים שאין בהם מין ההכרח.
לפני הכניסה אל הדוג׳ו, מסיימים את השיחה הקולחת עם החברים או בטלפון הנייד. בכניסה אל הדוג׳ו קדים קידה שקטה ואיטית ומתמזגים. לאחר מכן, אם משוחחים עם מישהו, דואגים לכך שרק הוא ישמע אותנו ולא כל הסביבה. גם בחדר ההלבשה.
חמש דקות לפני תחילת האימון, מפסיקים לשוחח ומשקיטים את הדוג׳ו. שלוש או ארבע דקות לפני תחילת השיעור, נהוג לשבת בשורת המתאמנים ולאפשר לשקט להדהד בלב ובדוג׳ו כולו.
אל תוך השקט שנוצר, מוזמנים המורה והשיעור.
אשמח אם נכיר יותר ויותר את תמורות השקט.
אימון מהנה.
מקור